לפני שבוע, ביום שבת, 24.9.11, התקיים בגן סאקר אירוע חגיגות שנתיים לאיגוד עובדות ועובדי הסיעוד. באירוע, חגגנו את צמיחתו והתפתחותו של איגוד עובדים ועובדות ייחודי, המתווה אופק חדש לזכויות עובדים בישראל. ייחודו של האיגוד – הבאת בשורת ההתאגדות לציבור חדש שעד היום לא לקח את גורלו בידיו. האיגוד מונה היום כ – 200 חברות וחברים, ורק הולך ומתרחב. בחגיגות השתתפו עשרות עובדים ועובדות, מארבע ארצות מוצא שונות. הנפנו שלטי “צדק חברתי” במגוון שפות, וראשי האיגוד נשאו דברים. בנוסף, היו דוכני אוכל ומופעים, קטעי ריקוד, תיאטרון מחאה נפאלי והרבה שמחה.
מצב עובדי הסיעוד בישראל מוכר בוודאי לקוראים – והוא לא טוב. מאז הפרטת שירות הסיעוד והעברת המושכות בו לידי לשכות פרטיות, מובאים למדינת ישראל עובדים זרים ממדינות העולם השלישי (ברובם מנפאל, הודו, הפיליפינים וסרי לנקה), תוך הבטחות לעבודה פשוטה בשכר מעולה. הפגיעה בעובדים מתחילה כבר בארצות המוצא, ומתחלקת, לצורך העניין, לשני ענפים: פגיעה מצד הלשכות ופגיעה מצד המדינה.
הלשכות הפרטיות – גופים שעיקר עניינם הוא רווח כספי – מאלצות את העובדים לשלם דמי תיווך לא חוקיים ולא מדווחים, המגיעים לכדי 12,000$ (!) . דמי תיווך אלה אינם מאפשרים לעובד המגיע לארץ להרוויח כסף בשנותיו הראשונות פה, ולכן הוא למעשה כבול ללשכה או למעסיק ולא יכול להרשות לעצמו לקבול על הפרות מהפרות שונות בשכרו או בתנאי העסקתו. הלשכות, בהיותן אחראיות על פי חוק למצבו הפיזי והנפשי של העובד, לא עושות די כדי לוודא ששכרו לא נפגע ושמצבו הפיזי תקין, וכך אנו נתקלים באחוז לא מבוטל של פגיעות בעובדים מצד מעסיקיהם: הלנת שכר, פגיעה בתנאי מחיה, אי תשלום פיצויים, אי-אספקת מזון, הטרדה מינית, אונס, ועוד ועוד.
מצד המדינה- בשנים האחרונות הולכת ומחריפה המדיניות המוקיעה את העובדים הזרים ואינה מאפשרת להם חיים בכבוד במדינת ישראל – שהביאה אותם לכאן מלכתחילה. תקדימים משפטיים שונים מאפשרים תשלום של משמרת עבודה יחידה על 24 שעות עבודה ביום – לאחר ניכויים שונים מדובר על 3400 ₪ בחודש. הגבלות שונות ומשונות נוחתות על העובדים חדשות לבקרים: החל משלב מסוים בתקופת ההעסקה שלהם אסור להם להחליף מעסיק, אסור להם להינשא ולהביא ילדים בארץ; ובשנה האחרונה התווסף חוק הכבילה – עובד זר יוגבל לאזור גיאוגרפי מסוים, לתחום עיסוק ספציפי בתוך תחום הסיעוד ויוכל להחליף מספר מעסיקים מוגבל. פירוש הדבר כמובן הגבלה משמעותית של חירויות העובד, וחשיפה שלו לניצול והשפלה – בקנה מידה שכבר מזמן לא נראה בישראל.
איגוד עובדות הסיעוד בא לשים קץ להתנהלות זו.
בשנים האחרונות קמו ארגונים רבים שמטרתם עזרה וסיוע לעובדים הזרים. ארגונים אלה הביאו לשיפור ניכר במצב בארץ, אך לכוח לעובדים בשורה חדשה – כך אנחנו מאמינים. איגוד עובדות ועובדי הסיעוד הוא הראשון שקורא לעובדים להתאגד ולקחת אחריות קולקטיבית על גורלם. לא עוד פנייה של זר לישראלי ש”יציל את המצב”. כבר בתחילת דרכו, שקד האיגוד על הקמת מנהיגות של העובדים מתוך העובדים ולמען העובדים, כך שעובדים יוכלו להחליט מה טוב להם ובמה הם רוצים לעסוק. בהתאם לתקנות כוח לעובדים, לאחר שנה של קיום האיגוד התקיימו בחירות רשמיות ונבחר וועד עובדים המנהל את פעילויות האיגוד השונות.
להלן כמה מתחומי הפעילות וההישגים של איגוד עובדות הסיעוד של כוח לעובדים:
- תמיכה פרטנית – הנהגת האיגוד פועלת יומם וליל לעזור לעובדים ועובדות הנמצאים במצוקה, ולגשר ביניהם לבין הרשויות השונות. הפעילים – עובדי/ות סיעוד בעצמם – פונים יחד עם העובדים למשטרה, למשרד הפנים ולבית המשפט ומסייעים להם, בעזרת ידע שרכשו באיגוד בנוגע לחוקים והתקנות של הממסד הישראלי. כך אנו עוזרים לעובדים שהותקפו, שנפטרו ויש צורך להסיע את גופתם, שחלו ויש צורך לעזור להם לקבל טיפול רפואי ועוד.
- במישור הפוליטי – האיגוד היה שותף יחד עם ארגון “קו לעובד” להשגת הקלה משמעותית בנוהל המאפשר לעובד סיעוד לנסוע לארץ מוצאו לצורך חופשה. אנו גם וידאנו שהנוהל מיושם בלשכות משרד ההגירה. כמו כן, השתתפו נציגי האיגוד במספר ישיבות של ועדות כנסת שונות הדנות בנושאים הקשורים לנושא מהגרי עבודה, והביאו את קול העובדים הזרים אל הועדה. במאי האחרון, עת התקיימה ההצבעה על “חוק הכבילה”, קיים האיגוד הפגנות בת”א ובירושלים, והביע את מחאת העובדים.
- במישור הפנים-קהילתי – במטרה לחזק ולהעצים את חברי האיגוד יוזם האיגוד קורסי הכשרה שונים ומספק מידע על זכויות עובדים וזכויות רפואיות. קורסים אלה מתקיימים תדיר, ומאפשרים לעובדים ולעובדות לדעת יותר, ולהפיץ את הידע בקהילתם. מתוך קורסים אלה נוצרת הנהגת האיגוד.
- בשנה האחרונה החל האיגוד להכשיר “מסייעי גישור”, החוברים למגשרים מארגון “מוזאיקה” ומציעים לעובדים ומעסיקיהם שירותי גישור. מטרת הגישור היא פתרון סכסוכים, לפני הגעתם לבית המשפט. הגישור מונע בזבוז זמן וכסף לשני הצדדים ומביא בד”כ לפתרון המקובל על הצדדים.
בתום שנתיים של פעילות מאומצת הנתקלת בקשיים רבים, אנו גאים להסתכל אחורה ולהביט על ההישגים של האיגוד הצעיר. עוד ארוכה הדרך: בישראל יש כ- 60,000 עובדי/ות סיעוד, ומצבם הולך ומתדרדר, אך אנו מאמינים שרק כאשר העובדים מאוגדים וחזקים, כאשר הם אינם מפחדים מגירוש או הכאה, ואינם רואים במעסיקיהם אדונים כל יכולים, רק אז השיפור יכול להגיע. חשוב לנו לציין שמדיניות האיגוד עד היום היא שהאשם במצב העובדים אינו מעסיק קשיש זה או אחר, להיפך – פעמים רבות הוא קרבן השיטה בדיוק כמו העובד. האחריות לשיפור המצב נמצאת בידי הלשכות השונות והמדינה.
אנו קוראים/ות לכל מי שמתעניין בתחום ההתאגדות להצטרף אלינו ולסייע בעבודה החשובה.
![vision and mission[1]](http://siod.workers.org.il/files/2011/05/vision-and-mission1.jpg)
